חברים יקרים! מתגעגע! הידעתם שחגורות צהובות הן במקום הראשון בסיכון לפרישה? למה? כי הם מאמינים שהם מוכנים למבחן הרבה לפני הזמן — וכשמבינים שלא יקבלו עדיין הזדמנות להיבחן, נוצרת אכזבה שמובילה לירידה במוטיבציה ופרישה. כשמישהו מצטרף חדש לאימוני קרב מגע (חגורה לבנה), כל שיעור מהווה עבורו חידוש או לימוד של משהו חדש. אחרי כ-7 חודשים (אחרי 2 סמינרים), הוא מתחיל לחוות חזרתיות. עוד אימון על חניקות, עוד אימון על חביקות, עוד אימון של סכין, עוד תרגולים משולבים, וברגע שהחזרתיות מגיעה — המוט

כולם רוצים להתקדם בקרב מגע, אך למרות שכולם עוברים את אותם מערכי האימון, חלק מרגישים התקדמות וחלק לא. למה חלק מרגישים התקדמות וחלק לא? למה תחושת התקדמות היא אשליה שפוגעת בנו? ולמה ככל שמתקדמים יותר בקרב מגע, כנראה שתפסיקו להרגיש תחושת התקדמות כמו מתאמן מתחיל? כל זה – במאמר זה. אני רוצה להתחיל בלהציג את השאלה: איך אתם מודדים התקדמות? מה מהווה עבורכם התקדמות? אני שומע לא מעט מתאמנים שמתלוננים על חוסר התקדמות, אך כשאני שואל אותם איך נראית התקדמות, הם לא יודעים להסביר לי בצורה ספצ